נפגעת באירוע ירי או באלימות פיזית קשה, או שאדם קרוב אליך נפגע, ובסופו של דבר אתם נשארים מול חברת ביטוח, מול גורמים נוספים שאמורים היו לשמור, ומול ים של ניירת? התחושה היא שמדובר במאבק שכמעט אי אפשר לנהל מתוך מצב פיזי ונפשי קשה. אנחנו במשרד סאמי אבו ורדה משרד עורכי דין מטפלים בתיקי נזיקין מורכבים מהסוג הזה כבר עשרות שנים. עברנו את הדרך, אתם לא צריכים לעבור אותה לבד.
מה היה הסיפור?
בדיווח עיתונאי משנת 2017 פורסם דבר תוצאה משפטית בתיק נזיקי גוף קשה. לפי הכתבה, נפגע שנורה בחזה תבע על רשלנות וקיבל פיצוי בסך 2.5 מיליון שקל. הדיווח מסר את עיקרי המקרה כעובדה עיתונאית, אדם נפגע ירי, נגרמו לו נזקים פיזיים חמורים, ובהליך משפטי שנוהל הוצב בסופו של דבר חיוב כספי משמעותי כפיצוי.
תיקים מהסוג הזה מציגים את אחד הביטויים החזקים ביותר של עיקרון יסוד במשפט האזרחי הישראלי, חובת הזהירות. כאשר אדם נפגע פיזית בנסיבות שבהן מישהו אחר היה חייב לפעול כדי למנוע את הנזק ולא פעל, פקודת הנזיקין [נוסח חדש] מקימה זכאות לפיצוי בגין מלוא הנזק שנגרם.
חשוב להבהיר: סכום הפיצוי שפורסם בדיווח העיתונאי מתייחס למקרה ספציפי, על נסיבותיו הספציפיות, על מצב הראיות שהיה בו ועל עוצמת הנזק שנקבעה לאותו נפגע. הסכום הזה אינו הבטחה לכל תיק דומה. בדיני נזיקין, סכומי פיצוי משתנים באופן דרמטי ממקרה למקרה, והערכת סדרי גודל ריאליים בתיק קונקרטי היא חלק מהעבודה המקצועית של עורך הדין.
איך נקבע פיצוי בנזק גוף קשה?
הפסיקה הישראלית פיתחה לאורך השנים מבנה ברור של ראשי נזק. בכל תיק של נזק גוף, ירי, אלימות, תאונה, בית המשפט בוחן מספר ראשי נזק במקביל:
ראש הנזק הראשון הוא הפסד השתכרות, לעבר ולעתיד. בית המשפט בוחן את ההכנסה שהיתה לנפגע לפני האירוע, את משך הזמן שבו לא יכול היה לעבוד, ואת אופק ההשתכרות שלו עד גיל פרישה. כאשר הפגיעה גרמה לאובדן כושר עבודה חלקי או מלא, ראש הנזק הזה הוא לעיתים החלק המהותי של הפיצוי.
ראש הנזק השני הוא הוצאות רפואיות וטיפוליות, לעבר ולעתיד. ניתוחים, טיפולים שיקומיים, אביזרים, תרופות, פיזיותרפיה. בית המשפט מבסס את האומדן על חוות דעת רפואית של מומחה.
ראש הנזק השלישי הוא עזרת הזולת, צורך בליווי, בעזרה ביתית, בעזרה סיעודית. בתיקים של פגיעות קשות, ראש הנזק הזה עצמו מצטבר לסכומים גבוהים.
ראש הנזק הרביעי הוא כאב וסבל, הראש שעוסק בנזק הלא ממוני. הפסיקה הישראלית קבעה מבחנים להערכת הסכום הזה לפי חומרת הפגיעה, גילו של הנפגע ומשך הסבל הצפוי.
כל אחד מארבעת הראשים האלה דורש בניית ראיות נפרדת. הפסד השתכרות דורש תלושי שכר, חוות דעת אקטוארית, חוות דעת תעסוקתית. הוצאות רפואיות דורשות חוות דעת רפואית מומחית. עזרת הזולת דורשת חוות דעת ריפוי בעיסוק. כאב וסבל דורש תיעוד פסיכולוגי ופסיכיאטרי לעיתים. בלי ניסיון משפטי מצטבר, קשה מאוד להעמיד תיק שלם, וקשה עוד יותר לנהל אותו מול הצד הנתבע, שיגיע עם צוות מקצועי ועם חוות דעת נגדיות.
