חליתם במחלה קשה, סרטן, מחלת לב, מחלת ריאות, והרגשתם שיש קשר בין המחלה לבין שנים של חשיפה לחומרים מסוכנים במקום העבודה? פניתם למוסד לביטוח לאומי, וקיבלתם דחייה? אנחנו במשרד סאמי אבו ורדה משרד עורכי דין מכירים את הסיפור הזה היטב. כבר עשורים עו"ד סאמי אבו ורדה מוביל תיקי הכרה במחלות מקצוע מול הביטוח הלאומי ומול בתי הדין לעבודה, וזה אחד התחומים שבהם הניסיון המקצועי משפיע באופן הישיר ביותר על התוצאה.
מה היה הסיפור?
בדיווח עיתונאי משנת 1997 פורסם דבר פסיקה תקדימית בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. הדיווח עסק בעובד מפעלים פטרוכימיים בישראל שחלה בסרטן הלימפה, ובמאבק שלו לקבל הכרה בכך שהמחלה אירעה עקב עבודתו. בתחילה, המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה. הטענה הייתה שהמחלה התפרצה אצל העובד שנים רבות אחרי שפרש מעבודתו, ולכן אין לראות בה פגיעה בעבודה.
עו"ד סאמי אבו ורדה ייצג את העובד בערעור לבית הדין לעבודה בחיפה. בדיון הוצגו עיקרי הראיות הבאות, כפי שתועדו בדיווח העיתונאי: העובד עבד שנים במתקן האתילן של המפעלים הפטרוכימיים והיה חשוף לחומרים כימיים חריפים שצרבו את העיניים, את דרכי הנשימה ואת העור. הוא היה חשוף לחומר הזה במשך שנים, וגם לאחר מכן עבר למפעל לחידוש שמנים של חברת "פז", שם עבד עם חומצה גופרתית בריכוז גבוה. עוד עלה מהעדויות שהעובד היה נכנס לתוך מכלי דלק כדי לנקות מהם משקעים, ושם הייתה חשיפה לחומר מסרטן מוכר ששמו בנזן. כל העבודה נעשתה ללא אמצעי מיגון.
בית הדין שמע חוות דעת של מומחה לרפואה תעשייתית, ד"ר ליאו ג'רסי, שקבע כי קיים קשר ישיר בין החשיפה של העובד במהלך עבודתו לחומרים הכימיים לבין מחלת סרטן הלימפה שבה לקה. המומחה הסביר כי תקופת החביון של מחלה מסוג זה היא שנים, ולכן אין כל משמעות לעובדה שהמחלה התגלתה שנים אחרי שהעובד פרש. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופטת נאוה וימן, קיבלה את התביעה וקבעה כי סרטן הלימפה של העובד נגרם כתוצאה מעבודתו ועל המוסד לביטוח לאומי להכיר בכך כפגיעה בעבודה.
זה אחד התיקים המוקדמים בארכיון המקצועי של עו"ד סאמי אבו ורדה, שמסמן את אחת הדרכים שבהן הפסיקה הישראלית הכירה בסרטן כמחלת מקצוע. עבור עו"ד סאמי אבו ורדה, התיק הזה הוא חלק מהמטען המקצועי המצטבר של 35 שנים בתחום מחלות המקצוע.
איך עובד תהליך הכרה במחלת מקצוע?
ההכרה במחלה כפגיעה בעבודה היא תהליך משפטי־רפואי מורכב הנשען על מספר אדנים. הראשון הוא חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], המסגרת החקיקתית הקובעת מי זכאי להכרה ובאילו תנאים. בתוך החוק, תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) מסדירות את הדרך שבה נקבעות אחוזי הנכות אחרי שהוכרה הפגיעה.
האדן השני הוא רשימת המחלות המוכרות בתקנות. חלק מהמחלות מופיעות ברשימה כמחלות מקצוע מוגדרות, ובתנאים אלו, הנטל על התובע קל יותר. מחלות אחרות, ובכלל זה רבות ממחלות הסרטן, אינן מופיעות ברשימה ככאלה, והכרה בהן מחייבת הוכחה של קשר סיבתי ספציפי.
האדן השלישי הוא דוקטרינת המיקרוטראומה ודוקטרינות נוספות שהתפתחו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. כאשר חשיפה חוזרת ונמשכת לחומר מסוכן לאורך שנים גרמה לנזק בריאותי, גם אם הנזק התגלה במאוחר, אפשר במצבים מסוימים להכיר בכך כפגיעה בעבודה, גם אם המחלה לא מופיעה ברשימת מחלות המקצוע המוגדרות.
האדן הרביעי הוא תקופת החביון. בית המשפט פיתח גישה משפטית שלפיה הזמן בין סיום החשיפה לבין התפרצות המחלה אינו, כשלעצמו, סיבה לדחות תביעה. מחלות סרטניות מסוימות יכולות להתפרץ שנים ואף עשרות שנים אחרי שהחשיפה הסתיימה, והפסיקה הכירה בכך שהדבר אינו פוגע בקשר הסיבתי.
האדן החמישי, והקריטי ביותר מבחינה מעשית, הוא חוות דעת מומחה. תיק הכרה במחלת מקצוע בלי חוות דעת רפואית מקיפה, של מומחה לרפואה תעסוקתית או של מומחה לתחום הספציפי, אין לו סיכוי. חוות הדעת היא הלב של התיק. היא צריכה לנתח את אופי החשיפה, את משך החשיפה, את החומרים הספציפיים שאליהם נחשף העובד, ואת המנגנון הביולוגי שמקשר ביניהם לבין המחלה.
