נפגעת מהתרשלות של מערכת הבריאות הציבורית, או של מי שהיתה אמורה לפקח עליה? אתה לא לבד בתחושה שהמאבק נראה בלתי אפשרי. כשמולך עומדים משרד ממשלתי שלם, פרקליטות מחוז וצוות משפטי גדול, קל לחשוב שאין דרך להיאבק. אנחנו במשרד סאמי אבו ורדה משרד עורכי דין רואים את הסיפור הזה אחרת, ובדיוק על תיקים מורכבים כאלה נבנה הניסיון של 35 השנים שלנו.
מה היה הסיפור?
בדיווח עיתונאי משנת 2013 פורסם דבר הגשתה של תביעה תקדימית נגד משרד הבריאות בבית המשפט המחוזי בחיפה. שני חוסים צעירים, שאושפזו במחלקה פסיכיאטרית סגורה באחד המוסדות בצפון, קיימו יחסי מין במהלך אשפוזם. כתוצאה מכך נולד תינוק. עו"ד סאמי אבו ורדה, שייצג את הוריו של התינוק, טען כי צוות בית החולים התרשל בכך שלא נקט באמצעי זהירות ופיקוח כדי למנוע את המגע בין החוסים, שני אנשים שהוכרו כבעלי נכות נפשית לצמיתות של 100 אחוז.
הטענה המשפטית המרכזית, כפי שפורסמה בדיווח העיתונאי, הייתה שכאשר אדם נמצא במחלקה פסיכיאטרית סגורה, מצבו הנפשי שולל את עצם היכולת לתת הסכמה תקפה. במצב כזה, האחריות לפיקוח עוברת כולה למוסד המאשפז. בתביעה נטען עוד כי מדובר ב"הולדה בעוולה", דוקטרינה משפטית שהתפתחה בפסיקה הישראלית, המקימה זכאות לפיצוי הורים בגין הוצאות גידול ילד שנולד כתוצאה מהתרשלות של גורם רפואי. משרד הבריאות, בתגובתו לעיתון, מסר כי "התביעה התקבלה במשרד הבריאות ומטופלת על ידי פרקליטות מחוז חיפה".
מה זה אומר משפטית, אחריות מוסד מאשפז כלפי מי שמאושפז אצלו?
תביעה מהסוג הזה נשענת על שלושה צירים משפטיים הדורשים הבנה מעמיקה. הציר הראשון הוא חובת הזהירות של המוסד הרפואי. פקודת הנזיקין [נוסח חדש] מחייבת כל נותן שירות רפואי לנהוג ברמת זהירות התואמת את מצבו של המטופל. כשמדובר באוכלוסייה פגיעה במיוחד, מאושפזים במחלקה פסיכיאטרית סגורה, רמת הזהירות הנדרשת היא מהגבוהות בשיטה.
הציר השני הוא דוקטרינת ההולדה בעוולה, שהתפתחה במשפט הישראלי כדי לתת מענה למקרים שבהם הולדתו של ילד היא תוצאה ישירה של רשלנות רפואית. הדוקטרינה הזו עברה תהפוכות בפסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים, ויישומה דורש הוכחה של קשר סיבתי בין ההתרשלות הקונקרטית של הצוות הרפואי לבין הלידה.
הציר השלישי, ואולי המורכב ביותר, הוא שאלת ההסכמה. חוק זכויות החולה קובע שמטופל חייב לתת הסכמה מדעת לכל פעולה רפואית. אבל מה קורה כאשר מצבו הנפשי של אדם שולל מלכתחילה את היכולת לתת הסכמה, לא רק לטיפול רפואי, אלא ליחסים בין־אישיים בכלל? פסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות הולכת ומחדדת את ההגנה המשפטית על אוכלוסיות פגיעות במצב כזה, ומטילה את האחריות לפיקוח על המוסד המאשפז.
המורכבות הזו היא בדיוק המקום שבו ניסיון של 35 שנים בתביעות רשלנות רפואית עושה את ההבדל. אנחנו בסאמי אבו ורדה משרד עורכי דין מצאנו את עצמנו לאורך השנים מובילים תיקים שבהם הגבולות המשפטיים עוד לא נקבעו במלואם, ובחלק לא מבוטל מהם תרמנו בעצמנו להתפתחות הפסיקה.
